פסק-דין בתיק ב"ל 49137-05-11

תביעה זו עניינה תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

רקע עובדתי

1.         התובעת הינה אשה הנמנית על המגזר הבדואי הגרה בפזורה בדרך לדימונה.

2.         ביום 24.3.10, הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה (נ/1), אליה צירפה טופס הצהרה ביום 7.4.10 (נ/2).

3.         תביעת התובעת נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 10.1.11 (נספח א' לכתב התביעה), בטענה כי הינה מתגוררת בצמוד לבעלה "באותה צורת מגורים ואותה צורת חיים של משפחה מורחבת".

טענות הצדדים

4.         לטענת התובעת, אין היא חיה ואין היא מנהלת משק בית משותף עם אבי ילדיה, אין ביניהם כל קשר ואין הוא תומך בה כלכלית. לדבריה, פרודה נשוי מזה תקופה ומנהל משק בית עם אשה אחרת שממנה אף נולדו לו ילדים. על כן זכאית היא לגמלת הבטחת הכנסה כנפרדת.

5.         לטענת המשיב, מנהלת התובעת משק בית משותף עם אבי ילדיה, כמשפחה מורחבת כנהוג במגזר הבדואי ועל כן התקבלה החלטת פקיד התביעות כדין.

הכרעה

6.         ממכלול הראיות שהובאו בפנינו עולות העובדות הבאות:

א.         התובעת מתגוררת במרחק של כ-20 מ' מהבית שבו לטענתה מתגורר בעלה. מדובר בהתנהלות הקיימת כבר שנים רבות ולטענת התובעת, למעט העובדה שבן הזוג עזב את הבית, לא חל כל שינוי באורחות חייה וחייו (עמ' 11 לפרוטוקול).

ב.         אמו של בן הזוג מתגוררת עם התובעת, מסייעת בתשלומי החשמל אשר ניתנים באמצעות גנרטור המשותף לכל המתחם ובתשלומי המים. עוד עולה, כי הורי בן הזוג שילמו לאחרונה בעבור קולטים סולאריים לבית התובעת בעלות של כ-12,000 ש"ח (עמ' 13 שורה 30 לפרוטוקול). 

ג.          לגרסת התובעת, בן הזוג מביא אוכל כאחת לחודש אלא שעולה מדבריה, כך התנהלו הדברים במשך כל השנים ובעניין זה לא חל כל שינוי.

ד.         התובעת הציגה פסק דין למזונות (נ/4) שניתן ביום 23.3.10, יום קודם ליום הגשת התביעה לנתבע, כאשר בן הזוג לא נכח בבית הדין השרעי ונפסק כי ישולמו לה דמי מזונות בסך של 300 ש"ח בעבורה ובעבור שני ילדיה. התובעת ציינה כי הכספים ניתנים לאמו של בן הזוג המתגוררת עימה בביתה. מעדות התובעת עולה, כי גיסה, אחיו של בן הזוג, הוא זה שהפנה אותה לבית הדין השרעי להגשת תביעה למזונות ואף לקח אותה למקום על מנת לטפל בכך.

ה.         התובעת ובן הזוג החזיקו בחשבון בנק משותף עד לאחר הגשת התביעה והתובעת פתחה חשבון נפרד רק משהתברר לה כי עליה לעשות כן לצורך תביעה זו (עמ' 7 שורות 17-27).

7.         בתביעתה לנתבע (נ/1), ציינה התובעת כי הינה מתגוררת בנפרד מבן זוגה וכי אין לה כל רכוש. בטופס ההצהרה (נ/2) ציינה התובעת כי נפרדה מבן הזוג ביום 1.1.10. אלא שבתצהיר עדותה הראשית ציינה כי היא חיה בנפרד מבן הזוג "מזה מספר שנים". בעדותה בפנינו, אישרה התובעת כי חתמה בטביעת אצבע על טופס התביעה וההצהרה, אך ציינה כי אין היא דוברת עברית ואין היא יודעת מה נרשם במסמכים אלה. בהודעתה לחוקר המוסד מיום 30.11.10 (נ/8), ציינה כי בעלה עזב אותה לפני כ-11 שנה, ואילו בעדותה בפנינו, טענה כי בן הזוג עזב אותה כשנולדה הבת הקטנה לפני כ-10 שנים. לדבריה, הוא עזב משום שרצה להתחתן, אלא שמהעובדות שהוצגו בפנינו עולה כי בן הזוג התחתן רק לפני 7 שנים. גם בן הזוג העיד כי עזב את התובעת היות והתאהב באחרת, אלא שכאמור, נישואיו השניים היו רק בשנת 2004. בן הזוג העיד כי עזב את התובעת לפני כ-10 או 11 שנה וכי חלפו כ-7-8 שנים עד שנישא מחדש.

8.         גרסאות התובעת ובן זוגה לא היו מהימנות. מהעדויות עולה בבירור כי מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים שוררת שנים רבות, ואף על פי כן, מעולם לא פנתה התובעת בבקשה לתשלום מזונות או בכל תביעה אחרת, על אף שלדבריה, פנייתה לאחרונה בתביעת לתשלום מזונות נעשתה בשל חסרון כיס. עוד עולה, כי הסיוע שניתן לתובעת מאחיו של בן הזוג ומהוריו, הינו סיוע העולה על המקובל לאדם שאינו בן משפחה קרובה. התובעת מתגוררת במתחם המשפחתי, הוריו של בן הזוג מתגוררים בבית התובעת ונושאים בהוצאות הכלכלה ובהוצאות החשמל והמים.

9.         תמיהה נוספת שהועלתה בפני התובעת ובן זוגה נגעה לשאלה, מדוע לא התגרשו במהלך כל השנים, אם נכונה טענת הפירוד הממושך. לטענת התובעת: "אסור לנו בדת. לא רציתי להתגרש ממנו... אם רציתי להתגרש אז אני לא רוצה כי אסור לי בדת" (עמ' 9 שורות 18-20). ואילו בן הזוג מסר תשובה שונה. לדבריו, נישואיו עם התובעת הינם "נישואי החלפה", היינו אחותו נשואה לאחי התובעת ואם יגרש את אשתו יביא הדבר לגירושי אחותו ומשכך בחר להישאר נשוי לתובעת (עמ' 14 ש' 15-17). כך או כך, עולה כי בני הזוג בחרו מרצונם להישאר נשואים זה לזה על כל יתרונות הקשר.

10.        בחינת מכלול הדברים מעלה כי התובעת מנהלת משק בית משותף עם בן הזוג, היא משתייכת למשפחת בן הזוג ומערכת היחסים מתנהלת במסגרת משפחה מורחבת. התובעת עצמה אישרה כי הדרך שבה היא חיה ומתנהלת, לרבות האופן שבו בן הזוג מסייע בכלכלת המשפחה לא השתנה מאז נישואיה ועד היום. התרשמותנו היא, כי פעולות התובעת בתביעת המזונות ובהפרדת חשבון הבנק נעשו אך לצורך תביעה זו ואין בהן כדי לתמוך בגרסת התובעת לפיה מנהלת היא משק בית בנפרד מבן זוגה.